עכשיו טוב

אתמול אחרי הקשבה ושיתוף של אהבה

של דאגה ורצון לשמור ולחבק ולהגן ולא לעזוב

ולהתבלבל במילים ולתקן שתעשו זאת אתן הכי טוב

ובאותה נשימה לחיות את החיים, עם כן-ים ולא-ים מדויקים ובריאים

ולחבק את כל הפחדים שהיו וישנם ויהיו לכן

ושגם אני מבקש לחבק פחד אחד גדול שלי מולכן

שפעם אחת תבקשו אותי ואני לא אהיה שם בשבילכן

 
.

וזה מפגיש אותי בשקט, עם ילד פנימי שמבקש את תשומת הלב שלי

שרק רוצה שאשב לידו ואראה את הלב שלו

ובדיוק באותו הרגע ראיתי הכל בתוך דמעה אחת

שמאפשרת ליפול ולכאוב ולשתף ולהקשיב ולאהוב

ולא לדעת יותר שום דבר, רק לראות את הלב ולהרגיש שעכשיו טוב

אהבתם? העבירו את זה הלאה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp