לאבא שלי יש סולם

לפני חודש התעוררתי לבוקר חדש, אחרי לילה מאוד מיוחד. היה זה ליל הסילבסטר בו הנחיתי סדנה שבה נכח אבא שלי. מי שעוסק בהנחיית קבוצות יכול להבין כמה הדבר אינו טריוויאלי ויכול להרגיש את גודל המתנה ועומק הריפוי.

נכון, עבר חודש והרבה מים זרמו בנהר החיים… אבל רק עכשיו, אחרי נשימה ארוכה כמו גם עיבוד של הדברים, עם כל מה שקבלתי וכל מה שנתתי, אני מרגיש כמי שרואה את המציאות סוף סוף בבהירות.

מכירים את השיר, "לאבא שלי יש סולם"? אז כזה הוא אבא שלי. ברגע האמת ובלי למצמץ תמיד נמצא כאן בשבילי. תמיד ימצא את הכלים והדרך לעזור לי. וכשאין לו איך, הוא פשוט ישקוט, יקשיב לי, יראה אותי ויאמין בי. וזו העזרה הכי גדולה שלדעתי יכול לקבל ילד מהוריו.

 
.

אבל! את הדברים האלה לא ראיתי בצעירותי. אחזתי במן תבנית כזו, שיש רק דרך אחת וזו הדרך שלי, באמצעותה אוכל לקבל אהבה מאבי, מאמי ולמעשה מכל מי שמבקש לתת לי.

כשהתחלתי להתבונן בעצמי דרך העיניים שלו – של אבא שלי, גיליתי כמה אהבה יש שם בשבילי ואם רק אפתח עוד ועוד ערוצים דרכם אפגוש את העולם ואאפשר לחיים לזרום דרכם, אוכל לקבל את המתנה של אבא ולמעשה את מתנתם של כווולם.

אבא, תודה שאתה אבא שלי

אסתר, תודה שהנצחת את הרגע הזה בשבילי

אהבתם? העבירו את זה הלאה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp