בכל דרכיך דעהו

באחד הרגעים היותר קשים בחיים, הסתכל לי בעיניים המורה הראשון שלי ואמר שהחיים הם בסך הכל מסע של הזכרות במה שהנשמה כבר יודעת. למחרת הבנתי שכדי להיזכר באמת… לא אוכל להימנע מלהיפצע. לפעמים להיפצע קשה. באותו היום גם קבלתי את ההחלטה לקום מכל פציעה. להתאחד, לאהוב, לנצח ולא משנה איזה קלפים יש לי.

קל לנצח עם יד חזקה, החכמה היא לנצח עם כל יד שיש לך. ובמילים אחרות: "בכל דרכיך דעהו". עם הקלף הברור הזה, מאז ובכל הזדמנות שיש לי, אני נענה לכל קריאה בריאה ועף על החיים, אפילו אם אני מזהה באופק אתגרים ומשברים. לא הם לא נעלמו, הם פשוט לגמרי אחרת מרגישים…

 
.

בשורה התחתונה לדעתי הגענו לעולם ההזוי והמטורף הזה כדי להשתוקק לקום בבוקר ליום חדש בחיים – ולא משנה מי ומה ואיזה אתגרים, לעשות לנו פה מקום טוב יותר לחיות את החיים. לפני 15 שנים לא ידעתי מה לעשות עם הקלפים שלי. היום אני כל כך אוהב אותם אז מביא אותם מחר לערב המבוא של סדנת המאסטרים.

אשמח לפגוש פנים חדשות… מוזמנימות 🥰

אהבתם? העבירו את זה הלאה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp